אני לא יודע איך לשמור עלינו
כבר שבוע את לא כאן, לא שם
שוב את מפנה ת′איזור
כמה רחוק את הולכת
כשאת כועסת
אי אפשר לחזור לאחור
נגעתי נסעתי
רק שלא נחזור לזה
שוב האורות כבים ואת כבר לא מחכה לי בחלון
רחובות מתים, חברים חותכים כי כבר אור
עגלה נוסעת, ככה ברוטינה יום יום
מחשבות רצות, כוונות עומדות
ואני לא יודע איך לשמור עלינו
כבר שבוע את לא כאן, לא שם
זה שורף לחשוב שזה אבוד בינינו
בשביל זה אני מוכן
ככה כל יום, יום, יום, יום
לחכות שנשוב, שוב, שוב, שוב
ככה כל יום, יום, יום, יום
לחכות שנשוב, שוב, שוב, שוב
עוד לילה לבן
כמה שתיתי אתמול
אתמול? היום? לא חשוב
אכלתי בכלל משהו? לא חשוב
ואוו כמה שיחות שלא נענו, לא חשוב
שוב האורות כבים ואת כבר לא מחכה לי בחלון
רחובות מתים, חברים חותכים כי כבר אור
עגלה נוסעת, ככה ברוטינה יום יום
מחשבות רצות, כוונות עומדות
ואני לא יודע איך לשמור עלינו
כבר שבוע את לא כאן, לא שם
זה שורף לחשוב שזה אבוד בינינו
בשביל זה אני מוכן
ככה כל יום, יום, יום, יום
לחכות שנשוב (לחכות שנשוב)
ככה כל יום, יום, יום, יום
לחכות שנשוב (לחכות שנשוב)
ואני לא יודע איך לשמור עלינו
כבר שבוע את לא כאן, לא שם
זה שורף לחשוב שזה אבוד בינינו
בשביל זה אני מוכן
ככה כל יום, יום, יום, יום
לחכות שנשוב, שוב, שוב, שוב
ככה כל יום, יום, יום, יום
לחכות שנשוב, שוב, שוב, שוב
